• אלירן מאור-טריפמן

"חבל שלא אמרו לי את זה קודם!" או: הטיפים שלי למדריך המתחיל

אי שם, כשהדינוזאורים שלטו בעולם והספייס גירלז היו בטופ המצעדים העולמיים (או בתקופה רחוקה אחרת, יו גט דה פוינט), התחלתי את דרכי בעולם ההדרכה כמדריך צעיר ושוקיסט במד"א, שמעביר קורסי עזרה ראשונה לילדים עוד-יותר-שוקיסטים, ואיכשהו זה הצליח. האם זו הייתה הכריזמה המטורפת שלא הייתה לי? האם אלה היו השיטות המגוונות שהשתמשתי בהן בכל יום מחדש כדי לעורר את הלומדים שלי? ברור שלא! זה היה מזל טהור, הרבה זיעה קרה ונשימות עמוקות. קורס המדריכים שעברתי בזמנו (שברור לי שהשתפר פלאים מאז) נתן לי כלים מעולים להתמודדות עם התנגדויות בכיתה, העברת מסרים, קטימב"ה ועוד ועוד וזה היה מושלם בסימולציות שהעברתי בקורס המדריכים, אבל הבעיה - שום דבר מאלו לא היו ישימים בכיתה אמיתית. להגיד שהחניכים שלי "אכלו אותי" בקורס הראשון שלי זה יותר אנדרסטייטמנט מלהגיד שהעונה הבאה של "האח הגדול VIP" תהיה מוצלחת. בקיצור - אכזבה.


אחד הדברים שאני אוהב בעולם ההדרכה שלנו - הוא הדינמיות. כל הזמן אפשר ללמוד, להתחדש, לנסות, להעז, כי כולנו יודעים שאם נשקוט על השמרים תצא לנו עוגת שוקולד מדהימה, אבל כיתה לא מוצלחת.

לאורך השנים שאני עובד בעולם ההדרכה השקעתי הרבה זמן ומחשבה בנסיונות לפצח את השיטה המושלמת להוביל כיתה. עכשיו, תנו לי לספר לכם סוד קטן - אין שיטה אחת. זוכרים שהעולם שלנו כל הזמן משתנה? מעולה. כל פעם שחשבתי שפיצחתי חלק אחד, גיליתי שאורך זמן הוא היה פחות ופחות ישים. אז החלטתי לעשות זום-אאוט ולבדוק מהן הנקודות הטובות שמחברות את כל ההדרכות שלי. זה לקח זמן, ניסוי וטעיה, ובעיקר - הרבה הסתכלויות רחבות על השיטות שיכולות לעזור לכולנו. מתוך זה הגעתי לשיטות שתכף אכתוב לכם כאן.

השיטות האלה אמנם לא נבדקו מחקרית (מי מרים את הכפפה?), אבל הן אכן ישימות, עובדות ומוצלחות בשטח, מנסיון. לו רק היתה לי את האפשרות לחזור לגיל 16 ולמסור אותן לעצמי, ייתכן וההדרכות שלי היו עוברות יותר בנעימים, ועם פחות אגלי זיעה.


אניוואי, היר איט איז, חמשת הטיפים שלי למדריך המתחיל:


תהיו נחמדים, אבל באמת נחמדים.

אומרים שהעולם מחייך למי שמחייך לו בחזרה, ותתפלאו כמה זה נכון. הווייב שאתם משדרים, במיוחד בכיתה - יכול להיות מדבק. תהיו ישנוניים, ואל תתפלאו אח"כ אם החומר לא מועבר לתלמידים שלכם והם שקועים בטלפונים שלהם. תלהיבו אותם - ותראו איך לאט לאט הם מתחברים אליכם.

נחמדות היא תכונה שבעבר נתפסה כתכונה שלילית בכיתה. זאת בעיקר מפני שמדריכים שהיו "נחמדים" בכיתה, בד"כ עשו זאת כי הם היו חייבים, אז הם היו אובר-נחמדים, מה שנתפס מיד כשקרי, או נחמדים בנקודות לא רלוונטיות בשיעור, בד"כ כי כתבו להם במערך "זה המקום לחבר את הלומדים! תהיו נחמדים!!! חייכו כשאתם בסלייד הזה!!" (הנ"ל נשמע מופרך אך מבוסס על אירועים אמיתיים וטראומטיים).

בואו, הלומדים שלכם יודעים לקרוא אתכם. כל הקשב שלהם מופנה אליכם, ואם אתם מחייכים אליהם כשאתם מסבירים משהו, ואין שום קשר בין החיוך שלכם לנושא - על מי אתם עובדים? מצד שני, אם אתם באים בווייב טוב, נותנים לכל אחד ואחת את היחס המתאים, ובעיקר אמפטיים לצד השני - החיבור שלכם ללומדים יהיה חזק יותר. משם החיבור לחומר עצמו אותו אתם מעבירים יהיה גם הוא פשוט יותר.


אפשר לזהות אובר-נחמדות מקילומטרים. תשארו אותנטיים לעצמכם.

תקראו את הכיתה כדי לשבור מוסכמות

בדיוק כמו שהלומדים שלכם יודעים לקרוא אתכם, גם לכם יש תפקיד מאוד חשוב בלדעת לקרוא אותם. זוהי תכונה נרכשת שלאט לאט תסגלו לעצמכם לאורך ההדרכות, אבל חשוב להקפיד עליה. תלמדו לקרוא את הלומדים בכיתה שלכם - מי חזק? מי חלש? מה הרושם הראשוני שכל אחד משאיר עליכם?

בהדרכות הראשונות שלי, אחרי שציינתי לעצמי לשים לב לזה, הייתי מצייר במחברת שלי את סדר המושבים בכיתה, רושם את השמות של כולם, ובסוף כל יום רושם נקודה לחיוב ונקודה לחיזוק אצל כל אחד מהלומדים. ביום שאחרי, הייתי מתייחס לנקודות האלו עד כמה שהיה אפשר. הייתי "מרים" את הלומד בעזרת הנקודה החזקה שלו (למשל, שואל שאלה שברור שהוא, ורק הוא, ידע את התשובה, או מבקש ממנו הכוונה לנושא כלשהו שברורה לי התשובה, אך עם זאת אני רוצה שהוא ימסור לי אותה), ומרים אותו עוד יותר באמצעות הנקודה לחיזוק (למשל מבקש ממנו לחזור על נושא שנלמד אתמול, ולו רק כדי להרים לו את הבטחון בחומר לקראת המשך היום).

היכולת הזו לקרוא את הכיתה ולהיות דינאמיים בשיעור היא זהב. ברגע שתדעו לעשות זאת, ולעשות זאת טוב, תוכלו לקחת את השיעור לכל כיוון שאתם רוצים. בתור מפתח הדרכה כתבתי אינספור חומרי הדרכה, ואני יודע שבכל אחד מהם יש סיכוי שהמדריך, בכיתה, יעשה משהו אחר, ומבחינתי - זה בסדר, כל עוד שהכיתה מוכנה לזה. מדריך טוב שיודע לקרוא את הכיתה בצורה טובה, ידע להתאים את החומר בצורה הטובה, גם אם במערך השיעור כתוב משפט בצורה טיפה אחרת. אם הכיתה סקרנית (ויש זמן), אפשר לסיים את יום ההדרכה בשיעור הרחבה. אם יש תלמיד שמתקדם בצורה משמעותית בחומר - תנו לו להעביר שיעור. אם יש תלמיד שממש נמצא מאחור בחומר, צמדו אותו לתלמיד אחר שהוא ירגיש בנוח לשאול אותו מיליון שאלות. יש יום יפה בחוץ? קבלו את האישור שצריך ותוציאו את הלומדים שלכם למשחק מסירות כדור בחוץ שכל אחד שמוסר חייב לשאול שאלה לאדם שמקבל את הכדור.

הדוגמאות האלו הן דוגמאות נקודתיות, אבל זה בדיוק הרעיון של לקרוא את הכיתה, ולדעת לפעול נקודתית לפי מה שאתם רואים.



חפשו את המנטור הכי טוב שאתם יכולים למצוא לעצמכם

יש תכונות שאומרים שנולדים איתן. ויש תכונות שמסגלים לעצמנו לאורך הזמן. אפשר לעורר לא מעט דיונים סביב כריזמטיות של אדם, אבל בין אם נולדים עם כריזמה מטורפת, ובין אם מסגלים את זה, התכונות של מדריך הן תכונות שצריך לשמר ולפתח לאורך השנים.

אחרי הצבא התחלתי להדריך בחברת טלפון מסוימת שהייתי מאוהב בה. המקום הזה היה לי לבית, וכל קורס שסיימתי להדריך הרגיש לי כמו צוות חדש שפיתחתי והעצמתי, ועכשיו הוא מוכן לדרך חדשה. היה לי כל כך הרבה בטחון בעצמי, ורק כשעזבתי את אותו המקום - ראיתי כמה ההסתכלות שלי הייתה צרה. כלומר, היא הייתה הסתכלות מורחבת מאוד, על איך לנהל קורס, איך להוביל כיתה וכו', אבל ידעתי איך לנהל קורס במקום הספציפי הזה. גיליתי בראיונות עבודה שהשיטות שאני מביא למקומות החדשים הן שיטות שעבדו במקום הקודם, אבל לא בהכרח במקום החדש.

שם נפל לי האסימון שאני צריך לעשות זום-אאוט לשיטות שלי ולהתחיל להסתכל רוחבית על אנשים אחרים. מנטורים. גם בעולם ההדרכה וגם מחוצה לה. אנשים נוטפי כריזמה שאני יכול ללמוד מהם לא רק את ה"מה" אלא בעיקר את ה"איך"

הרצאות של Ted.com מאוד עוזרות. האנשים שהולכים להרצות שם הם אנשים סוחפים, שיודעים לקחת את הסיפור שלהם ולהעביר אותו לכדי הרצאה של 10-15 דק (בד"כ). הם היממו אותי. מצגת מינימלית, מינימום תזוזה בשטח, ועדיין עשרות (ולפעמים גם מאות) עיניים שמהופנטות ישירות אליהם. סקרן אותי לדעת - איך הם עשו את זה?

אז דף ועט רבותיי, דף ועט, והרבה שיעורי בית. התחילו לחקור - מי מעניין אתכם? למה הם מעניינים אתכם? מה מושך אתכם בהם? מה אתם יכולים לקחת מהם? מה הם יכולים ללמד אתכם? כל אלה יעזרו לכם להשתפר בכיתה.


מהפנט. מתוך: Ted.com

זכרו את מטרות השיעור

עם כל השיטות שאנחנו רוצים להביא לשיעור, בסוף אנחנו צריכים לזכור שאנחנו עדיין מדריכים בעולם העסקי. בעולם העסקי יש מטרות והמטרות האלו לרוב הן כלכליות ורווחיות. מה שאומר שאם ההדרכה שלכם לא תגרום לעסק לצמוח - ההדרכה לא תהיה שווה הרבה. ליטרלי.

בימי הצעירים כמדריך קרה לי לא פעם שהדרכתי שיעור מדהים, פליפ-פלופים באוויר, כל הקשב היה מופנה אליי, ואז הגעתי לסלייד האחרון של המצגת (בו בד"כ כתוב "בשיעור זה למדנו כי...") ואז קלטתי שכל קשר בין השיעור שאני העברתי לבין השיעור שהייתי צריך להעביר היה מקרי בהחלט. מפתח הדרכה טוב יזכור לתת לכם את מטרות השיעור באחד הסליידים הראשונים במצגת ולעיתים גם בסוף המצגת. זכרו את המטרות האלו לאורך השיעור. אם אתם צריכים - כתבו לכם אותם במחברת בצד ותוודאו מדי פעם שאתם מקפידים עליהם. החיבור הזה למטרות יעזור לכם לא לסטות מהדרך, ומכיוון שאתם אלה שמובילים את המושכות של הכיתה - זה יעזור גם לכיתה להתחבר למטרות העסקיות של השיעור.


בתמונה: לא אני.

משוב, משוב, משוב

עוד לא נולד המדריך שפוחד ממשוב, ואם אתם פוחדים ממשובים - תנו לעצמכם שתי סטירות. כן, פשוט ככה.

משוב הוא הדרך שלנו ללמוד, להבין איפה אנחנו יכולים לצמוח, להבין מה עשינו טוב ולשמר את זה להדרכה הבאה, ומה עשינו לא טוב ולהשתפר מזה לקראת ההדרכה הבאה.

כשהובלתי קורס מדריכים בארגון אחר שעבדתי בו, הייתי עושה סימולציות למדריכים שלי, בהם מדריך אחד העביר שיעור לדוגמה, וכולם צפו בו. בסיום, ריכזנו שלוש נקודות לשימור ושלוש נקודות לשיפור על הלוח. מתוכם, חייבתי את המדריך לקחת נקודת שיפור אחת ולא לחזור אליה בכלל בשום הדרכה. למה לא את כל ה-3? כי למידה היא תהליך שלוקח זמן, והספיק לי שיקחו נקודה אחת כזו ויעבדו עליה באופן מושלם מאשר שיעבדו בחצי-כוח על 3 נקודות בו זמנית.

אין לכם אפשרות לקבל משוב ממישהו אחר? תפתחו את הסמארטפון שלכם, תעבירו לוידאו, צלמו את עצמכם ותצפו בזה אח"כ. יכול להיות שזה יהיה קצת קרינג'י ותנועו באי נוחות בהתחלה, אבל אז אתם תבינו את היתרון של לראות את עצמכם מהצד. כי כמו שאתם נראים במצלמה - ככה אתם תיראו בפני הלומדים שלכם.




מה הטיפ הכי שימושי עבורכם?

רוצים להציע טיפים נוספים? כתבו לי בתגובות!


נתראה בפוסט הבא,

אלירן.


נעים להכיר!

שמי אלירן מאור-טריפמן, ואני מנהל ומפתח הדרכה כבר למעלה מ-8 שנים.

לאורך השנים פיתחתי מאות תוצרי הדרכה מתוקשבים וקלאסיים למגוון ארגונים גלובליים וישראליים - מצגות, לומדות, סרטונים, אינפוגרפיקות, וובינרים, קורסים ועוד. בכל תוצר ניסיתי להביא משהו אחר, ייחודי, אפקטיבי ופרקטי לארגון כדי להפוך את התוצר ל"וואו" הנדרש, וזה האתגר שאני כל כך נהנה לפצח בכל פעם שאני מתחיל פרויקט הדרכה חדש.

לאחרונה יצאתי לדרך עצמאית והבלוג הוא הדרך שלי לחלוק איתכם את הידע שצברתי לאורך השנים, וגם לחקור ולסקור כיוונים חדשים בעולם פיתוח ההדרכה. 

קריאה מהנה!

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn Social Icon

©2019 by MisterBrainy

אין לעשות כל שימוש בתכנים באתר ללא אישור מפורש בכתב