• אלירן מאור-טריפמן

כיצד נוכל לכתוב ללא מגדר בהדרכה הבאה שלנו

כאנשי הדרכה אנחנו כותבים לא מעט חומרי הדרכה שיכולים לעבור לקהל אנונימי. לא תמיד אנחנו נדע את ההרכב המגדרי של הכיתה שתגיע אלינו להדרכה. הדרכה בעלת רוב של נשים המשתתפות בה, צריכה (לדעתי) להיות כתובה בלשון נקבה, שהרי היא פונה לרוב. אבל האם אנחנו עושים את זה בפועל? לא תמיד.

תראו, אני יודע, יותר נוח לנו לכתוב בלשון זכר את התוכן. כולנו מכירים את המשפט הקטן שאנחנו שמים בכוכבית בסלייד הראשון: "הדרכה זו כתובה בלשון זכר אבל פונה לכל המגדרים". זהו כיסתוח שלנו כך שנוכל להשקיע את האנרגיות שלנו בתוכן עצמו, בהדרכה וב"וואו" שאנחנו רוצים להעביר, בלי לבזבז את האנרגיות על "דברים מיותרים" כמו הטיות מגדר. בעוד ששפות אחרות בעולם, שהנפוצה הרי היא האנגלית, הן חסרות מגדר, דווקא השפה העברית ניחנה במגדריות מאוד ברורה. פעלים, שימוש בלשון רבים ואפילו הטיות מסוימות - כולן מקבלות סיומת נפרדת לזכר ונקבה.

מצאתי בוויקיפדיה את הפסקה הכי טובה לתאר את הרעיון שלי: העברית היא שפה מחויבת-מגדר, וכך גם שפות רבות אחרות. ההתנסחות בשפות אלה מתאפיינת על פי רוב (אך לא בהכרח) בסגנון שבו מוענקת דומיננטיות-יתר לאחד משני המינים כברירת מחדל. סגנון כזה נקרא "מגדרי". למשל, בהתייחסות לקבוצת בני אדם הכוללת גברים ונשים - ברירת המחדל בעברית היא המין הדקדוקי הזכרי, ובדומה לכך ברוב השפות מחויבות-המגדר (להוציא כמה שפות אפריקניות מחויבות-מגדר שבהן הדומיננטיות מוענקת למין הנשי, ולהוציא כמה שפות מחויבות-מגדר שבהן אין שום ברירת מחדל לטובת אף מגדר). למשל, בכיתוב על תמרור בעברית מועדף הנוסח: "סע בזהירות" על פני "סעי בזהירות", וכדומה.


האקדמיה ללשון מפרסמת מעת לעת בדף הפייסבוק שלה, ובאתר שלה, הכוונות לגבי השפה העברית. לדוגמא, במאמר הזה היא מסבירה איך לפנות לקבוצה שרובה נשים, וכותבת: " נקיטת לשון זכר גם במקום שיש רוב נשים היא דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו. אם דובר מן הדוברים רואה לנכון לנקוט דרך אחרת, יעשה זאת על דעתו. "


אז למה לנסות לשנות סדרי עולם? הרי מה הסיפור בכלל? אנחנו רק בונים הדרכה, לא מחוקקים את חוקי המגדר הרדיקלי מחדש!

כאנשי הדרכה, אנחנו רוצים שההדרכה שלנו תהיה אפקטיבית. אנחנו רוצים שהיא תגיע לכל אחד ואחת שיושבים ויושבות אצלנו בכיתת ההדרכה, בין אם הכיתה אמיתית או וירטואלית. למילים יש את הכוח לעצב מציאות, והמציאות שלנו לא מורכבת מכיתה בה יושבים גברים בלבד.


מה עושים? הנה הפתרונות שאני משתמש בהם בשטח:


תגוונו את הכתיבה

אם שמתן לב, חלק מהפוסטים אצלי בבלוג כתובים בלשון זכר, וחלק כתובים בלשון נקבה. זה שינוי קטנטן שלא שמים לב אליו בקריאה ראשונה, אבל אם תכנסו לקרוא שוב את הפוסטים, תראו שאני אוהב להקפיד על הגיוון המגדרי. אני עושה זאת בעיקר כי קהל היעד שלי, שהוא קהילת ההדרכה בארץ, הוא קהל מגוון, אך עדיין עם רוב נשי דומיננטי. לכן, אם מנהלת הדרכה תכנס לבלוג שלי ותקרא את אחד הפוסטים שלי, החיבור לתוכן יהיה גבוה יותר מכיוון שהתוכן נכתב בלשון נקבה.

מכאן נובע, שהחיבור שלכם ללומדים וללומדות שלכם יכול להיות גבוה יותר אם תשלבו את שני המגדרים בתוכן שלכם.

תהיו עקביים, אם התחלתם לכתוב את הפוסט בלשון זכר, לכו עם זה עד הסוף. אם הייתם מודעים לכך מראש והחלטתם לכתוב בלשון נקבה - תקראו שוב את התוצר מההתחלה עד הסוף כשאתם מסיימים לכתוב אותו. המוח שלנו רגיל לעבוד בלשון זכר, וכשאנחנו רוצים לשנות את המגדר, השינוי צריך להיות אקטיבי. קריאה חוזרת של התוכן והתמקדות בשינוי המגדר בלבד, תחשוף אתכם להרבה מילים קטנות שאולי לא שמתם לב אליהן בכתיבה הראשונה


תשלבו מדי פעם

מכירים.ות את אלה שכותבים.ות ככה? זוהי פנייה שמכוונת לכל המגדרים באותו המשפט. בצורת הכתיבה הזו, אנחנו עוברים על כל הפעלים והציווים שכתבנו בתוצר ההדרכה שלנו, ומוסיפים את סיומת המגדר השני אחרי נקודה בסיום המילה. אל תתבלבלו, זוהי אינה נקודה שמשמעותה סיום משפט, אלא נקודה שמשמעותה שינוי המגדר בפועל.

הפנייה הזו נפוצה מאוד בעיקר ברשתות החברתיות, ולכן אני מציע לכן (ולכם) להשתמש בה במידה ואתם יוצרים תוכן במידה החברתית שלכם, כלומר במקום שהלומד שלכם כבר רגיל לראות תוכן מסוג זה, או במידה ואתם יוצרים תוכן לקהל צעיר יותר. לקהל מבוגר יותר יש קבעון מסוים וקריאת טקסט שכתוב באופן הזה עלול לבלבל אותו, ובכך להוריד את אפקטיביות המסר.


עדיין לא הצלחנו? הכירו את שם הפועל!

אנחנו רואים שימוש מאתגר בהטיות מגדר בעיקר כשאנחנו רוצים לציין פעולות בכפתורים. "התחל את הלומדה" או "הגש מבחן" הם הדוגמאות הנפוצות. אנחנו עדיין עובדים במסגרת ארגונית בה יתכנו מקרים שאנחנו כאינדיווידואליים נהיה יותר "מתקדמים" לשונית מהארגון. השפה הארגונית דוגלת בשימוש בלשון זכר ואנחנו ממש רוצים לשלב את המגדרים בתוצר ההדרכה. לכתוב "התחילי את הלומדה" או "הגישי מבחן" יכולים להוציא את המנהלים שלנו מכליהם, אפילו שאנחנו חושבים שזה יכול לתרום.

אז מה עושים? עולים שלב למעלה בשפה.

שם הפועל מאפשר לנו לכתוב ללא הטיות כלל. במקום "התחל לומדה", אפשר לכתוב "להתחלת הלומדה". במקום "הגש מבחן" אפשר לכתוב "להגשת המבחן". "למד עוד" יכול להפוך ל"כדאי לדעת", ו"תרשום אותי להדרכה!" יכול להפוך ל"להרשמה להדרכה!". זה שינוי פצפון עם משמעות עצומה. יש כאן חסרון שהפנייה איננה אישית מצד אחד, אבל מצד שני, אנחנו לא צריכים להעסיק את עצמו בהטיות המגדר השונות שנשתמש בהן בתוצר שלנו.



בשורה התחתונה, הנישה הזו של כתיבה מגדרית היא גורם יחסית שולי בנפח של אפקטיביות ההדרכה. כן, זה ירידה לפרטים, כן, זה התקטננות, כן, כן, אני יודע.

ועדיין - יש התעוררות (מבורכת, לטעמי) של פתיחות מגדרית בשפה שלדעתי אפשר להכניס לתוך ההדרכה. אנחנו כל הזמן מחפשים את הדרך להפוך את ההדרכה שלנו להדרכה האפקטיבית ביותר, ואלה הדברים הקטנים שהופכים תוצר מושלם ב-99% לתוצר של "וואו" ב-100%.


מה דעתכן?

אני אשמח לשמוע את התגובות!


אלירן.

נעים להכיר!

שמי אלירן מאור-טריפמן, ואני מנהל ומפתח הדרכה כבר למעלה מ-8 שנים.

לאורך השנים פיתחתי מאות תוצרי הדרכה מתוקשבים וקלאסיים למגוון ארגונים גלובליים וישראליים - מצגות, לומדות, סרטונים, אינפוגרפיקות, וובינרים, קורסים ועוד. בכל תוצר ניסיתי להביא משהו אחר, ייחודי, אפקטיבי ופרקטי לארגון כדי להפוך את התוצר ל"וואו" הנדרש, וזה האתגר שאני כל כך נהנה לפצח בכל פעם שאני מתחיל פרויקט הדרכה חדש.

לאחרונה יצאתי לדרך עצמאית והבלוג הוא הדרך שלי לחלוק איתכם את הידע שצברתי לאורך השנים, וגם לחקור ולסקור כיוונים חדשים בעולם פיתוח ההדרכה. 

קריאה מהנה!

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn Social Icon

©2019 by MisterBrainy

אין לעשות כל שימוש בתכנים באתר ללא אישור מפורש בכתב